וולקאם וולקאם

עצם זה שהגעת לפה (אחרי הדף האחרון והארוך)

אומר לי שכבר יש לנו עם מי לעבוד

 

מה קורה מכאן?

2 שלבים לתהליך:

1. אתה לוחץ על השאלון הזה, מפנה לך 5 דקות ועונה עליו בפירוט ובכנות ככל הניתן (זה יהיה הבסיס לפגישה שלנו)

2. מיד לאחר סיום השאלון תועבר לדף לקביעת פגישת הייעוץ הראשונה שלך

דרך מערכת קלנדלי

זה נראה ככה:

שים לב שאתה משריין את החצי שעה הזו. היא בשבילך ולא יהיה אפשר לקבוע אותה שנית

הסיבה המרכזית שאני מראה לך את כל זה

זה כדי שתבין כבר מעכשיו

(ותבין את זה הרבה יותר טוב בשיחה שלנו)

אין הבדל ביניכם!

ובלי להכיר אותך אני אומר לך ישירות בפנים

גם אתה יכול, בוודאות של 100%

קצת עליי

ב-7 שנים האחרונות עבדתי צמוד
עם אלפי אנשים בדיגיטל

מהדרימרים הגדולים ביותר שרוצים מיליון שקל תוך חודש בשעה עבודה,

דרך הריאליים, שרוצים סה״כ הכנסה נוספת, שמחוייבים לעשיה אבל בלי אורך נשימה ארוך מספיק

ועד יזמים רעבים שיודעים לקבל ביקורת קשה, להשאיר את האגו הפגוע בצד ולהמשיך, בזמן שהרוב כבר עצרו ממזמן.

חילקתי לך אותם ל-3 קבוצות עיקריות:

קבוצה 1:

המתעשרים (והפורשים) המהירים

הקבוצה הראשונה בדר״כ עושה את הכסף הראשון הכי מהר. מפתיע, אני יודע.

הנקודה היא שכמו שהם עושים אותו מהר, ככה הם פורשים מהר. 

לרוב זה פוקס, או תוצאה של הרבה פעולות בזמן קצר.

 

זה קורה כי המוטיבציה בוערת

(בדר״כ כדי להוכיח משהו למישהו)

 

הבעיה – מוטיבציה לא מחזיקה זמן

ואז הם לא מצליחים לשחזר הצלחות

מופתעים שזה ״לא כזה קל״ למרות שידעו קודם

ומתחילים לשחרר ולזרוק אשמה לכל עבר

סימפטומים:

התלהבות יתר

רצים לעשות 700 פרוייקטים במקביל כי חושבים שהם יוכלו לשחזר הצלחות.
רואים שזה לא עובד כי חסרים להם כלים וסקילס, פורשים כמו שהתחילו

התגאות והתרברבות

הם עפים על עצמם ומספרים לכל מי שרק רוצה לשמוע כמה הם מדהימים
ותותחים שזה נעלם הם טוענים שזה ״סתם היה משהו מהצד״

חוסר בתיאום ציפיות

הם לא מבינים שזה עסק וברגע שהעניינים מתחילים להיות רציניים,
והמיסים מגיעים הם מתקפלים כי זה ״גדול עליהם״

שם הם פורשים ומאבדים אמון במערכת (ובעצמם..)

אל תהיו קבוצה 1

קבוצה 2:

הנאחזים

הקבוצה השניה קצת יותר מעניינת

הם משקיעים, משפרים תוצאות, מאמינים בדרך

ומייצרים תוצאות לאורך חודש – חודשיים +/-

ואז מגיעים החיים.

ברגע שהמדינה נכנסת שותפה ב40% מההכנסות, זה מלחיץ אותם

פתאום כל עניין החשבוניות והקבלות מתחיל להיות גדול עליהם

פתאום הם מרגישים שזה לא ״על הדרך״ ומבינים שזה עסק לכל דבר ועניין

רואים אותם מדי כמה חודשים בהמרה פה והמרה שם

סימפטומים:

מפחדי השינויים

אותם אלו שעדיין לא הבינו את ערכן האמיתי של ״הבעיות הטובות״
והאתגר הכי קטן שובר אותם, כל פעם מחדש

התאהבות בחלום

כבר שנים שהם און אנד אוף. לא כי הם לא יודעים (בדר״כ הם הכי מקצויים שיש),
פשוט הם עדיין לא החליטו שהם אפיליאייט

מטרות גדולות מדי

ממירים פה ושם,כן. מתעלמים מבניית סיסטם אמיתי,
כי זו עבודה קשה מדי בשבילם

שם הם מתאהבים בפוטנציאל שלעולם לא יגיע עבורם..

אל תהיו קבוצה 2

קבוצה 3:

היזמים

הם מיישמי–על

הם חיות רעות

הם באו רעבים בטירוף

אלו אנשים שהבינו מראש – לאן הם נכנסים

וחשוב יותר – מה זה יצריך מהם.

 

 

– הם מבינים שהקמפיינים הראשונים שלהם לא ממירים 

זה לא נקראים כישלון – אלא שכר לימוד

 

 

– הם מבינים שהם לא יכולים לקפוץ להכנסה 

של 20,000 בחודש – בלי לעבור את ה1,000 הראשונים

 

 

– הם מבינים שהזמן שהם ישקיעו עכשיו לא 

הולך להחזיר את עצמו החודש – אלא בעוד שנה

 

 

– הם מבינים שהשליטה שלהם ביכולת ההכנסה 

שלהם תלויה רק בהם – ולא בשום מנהל או רשת או וירוס

 

הם מבינים, שההשקעה בעצמם, היא הנכס החזק ביותר

סימפטומים:

חסרי מעצורים

ברגע שהם מתחילים, אין סיכוי שהם יעצרו.
רחמים עצמיים? מוטיבציה שכבתה? הם כבר עברו את השלב. הם באים לעבוד. קשה.

צרכני כשלונות

הם הגיעו מוכנים ומשוריינים לכישלונות.
יותר מזה, הם מחכים להם. הם פשוט מבינים שההזדמנויות הכי גדולות
לצמיחה נמצאות שם ושהם יגיעו בכל מקרה

משמשים דוגמא

הם מבינים שלקהילה יש כוח אדיר בהצלחה שלהם וחשוב להם
להחזיר חזרה ולהוות דוגמא אישית להצלחה

שם הם מבינים איך פרקטית - הם יודעים להגשים
לעצמם את החלומות הפרועים ביותר שלהם

תהיו קבוצה 3

אני אובססיבי

כל מי שדיבר איתי ב-5 השנים האחרונות לא יכל להישאר אדיש לאובססיביות שלי
בזה שאני מסביר וחוזר ואומר שאין שום סיבה שבישראל 2023 לא כל ישראלי יעשה את הסכומים האלו
כן, כל אחד. ואני מתכוון לזה.
 
אני אגיד לכם את זה במפגש הראשון, ואתם תשמעו את אותו המשפט גם אחרי שנתיים
אני באמת מאמין בזה לא כי אני חי בסרט
 
פשוט יש מספיק תוצאות אחריי

 

לחיי הפריצה שלך

בואו, כיף שם ⤵